בן משה וצפורה. נולד בשנת תרצ"א (1931) בעיר בקו אשר ברוסיה. בן שנתיים יצא נתן בדרכו לארץ, אשר הגיע אליה בשנת  1948. פרס הייתה תחנתו הראשונה עם אמו, אשר מתה בעיר זו הזרה לו, כעבור שבע שנים; אביו אשר נשאר ברוסיה נפטר כעבור שנתיים.

נתן התחיל את לימודיו היסודיים בבית- הספר "אליאנס" בעיר בטהרן ובגיל י"ב התחיל לעבוד כדי למצוא את לחמו. לבסוף, בשנת 1948, כאמור, עלה לארץ וקבע את מושבו בקיבוץ. בינואר 1950 גויס לצה"ל לחיל-ההנדסה ולאחר ששוחרר התיישב בנגב. אחיו היה בא אליו לבקרו ולוקח אותו אתו לקיבוץ נירים, ופעם, בדרכם לקיבוץ, עלתה מכוניתם על מוקש. אחיו הזעיק עזרה בשעה שנתן הסתתר בצדי הכביש ורגלו פצועה. בינתיים ירד הלילה - וכך ניצל נתן. את המושב עזב נתן בשנת 1954 והחל לעבוד כטרקטוריסט במשתלה של הקרן הקיימת לישראל בגילת- אחד המושבים בנגב.

נתן התגורר עם אשתו במשתלה עצמה בתנאים קשים. היה אהוב היה על חבריו לעבודה. בפרוץ מערכת-סיני היה גם נתן בין הלוחמים ומדי פעם לאחר-מכן היה יוצא לשירות מילואים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ולחם במסירות ובנאמנות לפקודיו ולמפקדיו. בכביש המוביל מאל-עריש לקנטרה שבסיני נפל כתוצאה מהפצצות-אויר של האויב; זה היה ביום הרביעי לקרבות-המלחמה, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967). הניח אישה, בת ושני בנים. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בבארי והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.